מקור משנה שבת ג׳:ו׳
6 אֵין נוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַנֵּר לְקַבֵּל בּוֹ אֶת הַשֶּׁמֶן. וְאִם נוֹתְנוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, מֻתָּר. וְאֵין נֵאוֹתִין מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּכָן. מְטַלְטְלִין נֵר חָדָשׁ, אֲבָל לֹא יָשָׁן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל הַנֵּרוֹת מְטַלְטְלִין, חוּץ מִן הַנֵּר הַדּוֹלֵק בְּשַׁבָּת. נוֹתְנִין כְּלִי תַחַת הַנֵּר לְקַבֵּל נִיצוֹצוֹת. וְלֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַבֶּה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת ג׳:ו׳
6 יא מֻתָּר. לְהָנִיחוֹ שָׁם. רַשִׁ"י. כְּלוֹמַר וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא לְאַחַר שֶׁיִּפֹּל לְתוֹכוֹ שֶׁמֶן מִן הַנֵּר שֶׁיְּטַלְטְלֶנּוּ לַכְּלִי מִשָּׁם, וּמַשְׁמַע מִיהָא דִּלְכַתְחִלָּה אָסוּר לְתִתּוֹ שָׁם מִבְּעוֹד יוֹם מֵהַךְ חֲשָׁשָׁא, מִשּׁוּם דִּבְקַל רְגִילִין לְטַלְטֵל כְּלִי. וְאֵין כֵּן דַּעַת הַתּוֹסָפוֹת וְהַטּוּר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
7 יב לְשׁוֹן רַשִׁ"י מְכַבֶּה מַמָּשׁ. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּלָאו דַּוְקָא, אֶלָּא כְּלוֹמַר שֶׁיָּכוֹל לָבֹא לִידֵי כִּבּוּי, שֶׁיַּתְחִיל לִתֵּן הַמַּיִם קֹדֶם נְפִילַת הַנִּיצוֹצוֹת וְקֹדֶם גְּמַר הַנְּתִינָה יִפְּלוּ וּמְכַבֶּה בַּיָּדַיִם, אוֹ שֶׁיַּגְבִּיהַּ הַכְּלִי עִם הַמַּיִם כְּנֶגֶד הַנִּיצוֹצוֹת. וְעַיֵּן בְּרֵישׁ פִּרְקִין דִּלְקַמָּן, וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: